חברוֹת בקיבוץ

מסע סוער | הקיבוץ 1932 - 1954 42 העניקני אלוה בניב שפתיים, שאוכל לעלות על הנייר מה שירחש לבי . לכן עם קריאתי, שי יקר נתתן לספרות ויקרו מעיינותיו עמוק עמוק בתלם לב האשה החושבת והעובדת . לאה מגד, צרור מכתבים כבר שם בגולה ידעו כי את האישה יש לשחרר — יומן משק הפועלות מברודנה חלק ראשון | ימי התום 43 משמר העמק : גננות בארוחת בוקר מסע סוער | הקיבוץ 1932 - 1954 44 החלום להגיע הביתה אומר לך מה הייתה הרגשתי בשעת קריאה . חושש אני כי לא אמצא ניב לכך . אבל משהו מאותה הרגשה מופלאה של היות בבית . משהו מאותו מכאוב — החלום להגיע הביתה, אל הרעיה, אל הילדים . אינני יודע למה, אבל כמו שאתן מסוגלות לכתוב, לא יכתוב לעולם גבר . הנה משום מה אני אוהב את "דבר הפועלת" . יש בו קטעים המסעירים אותי . הקובץ הזה — משהו נפלא . בנשימה עצורה קראתי . רשימות מרתקות בכוחן הפנימי, ואמרתי בלבי — אכתוב לך שעסקת בזה והשקעת בזה עם חברות אחדות את דם התמצית ( הן יודע אני מה פירוש הדבר לשאת את המשא של חוסר ניב ) . גדול כבר התור ביננו המחכה לספר . משה מוסנזון, נען אני לה קומביין ; היא לו תחתונים אני גורל אחר לגמרי . הססמאות שלי : אק...  To the book