על כורחך אתה חי

מסע סוער | הקיבוץ 1932 - 1954 18 אם לחיות — אז כהוגן משהגענו לקיבוץ ויתרנו על הרבה מנוחיות הפרט ושאר תענוגות העולם, לא נותר לנו אלא "אם לחיות — אז לחיות כהוגן" . וכך חייבים הדברים לעמוד . אין אנו חיים כאן כדי למצוא בית חמים . אנו חיים כי זוהי חובתנו . חובה — כי הגענו להכרת ההכרח בדרך זו . ואם נאמנים אנו עם מחשבתנו ואיננו בובות המיטלטלות עם כל יצר ורגש, שומה עלינו למלא חובת אדם שלנו . ומכאן שדה פעולה נרחב להנעמת החיים, להפיכתם לביתיים, מלאי תוכן ותרבות, שיקלו על עצמך . אך חלילה לך מלהפוך את דרך הדברים, דבר שבקלות עשית ב"מילה הקטנה" . נירים התחדשות מתמדת קיבוץ איננו הסתערות חד פעמית, מזנקים ויוצרים . כוח יצירתו איננו תלוי בתנופה בלבד . יש הכרח בהתחדשות תמידית של התאמצות בלתי פוסקת . בעיות מופיעות לבקרים ותובעות מאמצים נפשיים לפתרונן . הופעות החיים דורשות חשיבה מתמדת, יד מכוונת ולב פתוח . יש להיזהר מן השגרה . הכלל המפורד, האדיש, תמיד צרכן, תמיד תבען ממנו, מן הקיבוץ האלמוני . הכלל המלוכד תמיד יוצר, תמיד נדיב ושופע יכולת על גדותיו . קולקטיב מתפרק לפרטים פרטים המתלכדים לקולקטיב יוצרים . צבי ...  To the book