מברגן בלזן — לפלמ״ח הראל

[ 77 ] שלחמנו יחד, הייתה פעם אחת ויחידה שיגאל נמנע מלקחת אותנו עם הכיתה, וגם זאת — לפי פקודה מגבוה, מיוספל׳ה . איזה סיפור זה היה ! ואיך אחר-כך התהפכו היוצרות והגורל צחק לכולנו . . . זה היה בפרשת חמשת לילות הקרב הרצופים על משלטי המסרק ועל הכפר בית-מחסיר שלמעלה . היינו אז עוד לפני ה- 15 במאי, והלגיון הערבי טרם נכנס לגזרה שלנו . משני צדי הכביש, משער-הגיא ועד ירושלים היו כל הכפרים הסמוכים לדרך — כבושים על-ידינו וריקים . יחיד נשאר למעלה, על המסרק, בית-מחסיר, שחסם בצליפות את פתח הגיא, ואז הוחלט לעלות על הרכס, לכבוש אותו ויהי מה, ולפתוח את הדרך לירושלים . כאמור, חמישה לילות לחמו על המסרק . בשני לילות הקרב הראשונים היינו שתינו עם כולם, בפלוגה של אורי . היה חורף ירושלמי מלא ערפלים ומסמרר, גובה הטרסות במדרונות, אולי שני מטר לטפס . היה קושי עצום . מה שזכור לי שלילה-אחר-לילה טיפסנו ונסוגונו . אי אפשר היה להגיע למעלה . בלילה השלישי נקרא יגאל אל יוספל׳ה, המח״ט, ומשחזר משם סיפר שעל הכיתה שלנו הוטלה ״משימה מיוחדת״, שאליה הפעם אין לוקחים את הבנות . זה היה בלילה, ממש לפני הגיחה השלישית לבית-מחסיר . משיצ...  To the book