מועצות אזוריות

144 גושים ונוהלו בידי ועדים . בשנות ה- 40 הציע השלטון המנדטורי לוועדי הגושים לקבל מעמד סטטוטורי של מועצה מקומית . חלקם נענו, אחרים לא . ליישובים חברי המועצה לא ניתן מעמד סטטוטורי והם נוהלו בידי 242 בשנים ועדי האגודות השיתופיות ונהנו מעצמאות ניהולית ותקציבית . אלה נוסד השלטון המקומי בכלל במרחב הכפרי של פלסטין-א"י כמערכת 243 עם שלטונית סטטוטורית, דרג ביניים בין השלטון המרכזי לאזרחים . קום המדינה נקבעו מועצות אזוריות חדשות בהתבסס על ההתארגנויות הקיימות וכך נכללו בהן רק יישובים שיתופיים, ואילו יישובים אחרים קיבלו מעמד של מועצות מקומיות או שנותרו ללא מעמד מוניציפלי . מאות היישובים החדשים שנוסדו בעשור הראשון למדינה שולבו בהדרגה במועצות האזוריות החדשות, תהליך שהסתיים ב- 1957 , וב- 1958 הוכרז צו המועצות האזוריות, המשמש בסיס משפטי לתפקודן של המועצות 244 האזוריות כיום . הקביעה כי נציגי היישובים ייבחרו בידי הוועד המקומי של כל יישוב ובפועל בידי ועד האגודה השיתופית, ואלה מצדם יבחרו את ראש המועצה, הובילה לשליטה של המערכת השיתופית במועצות . העוצמה הכלכלית והפוליטית נמצאה בידי היישובים השיתופיים, בעלי...  To the book