מסקנות

118 בתוך החוק, מחוץ לצדק במסגרת שינויים אלה נקבע שיינתן פטור מאיסור על פוליגמיה לאדם שלא מסוגל להפקיע את נישואיו הקודמים מחמת מחלת נפש של בן הזוג, או לחלופין - במקרה שבן הזוג נעדר בנסיבות המעוררות חשש לחייו ולא נודעו עקבותיו במשך שבע שנים לפחות . קובעי המדיניות הישראלים היו קשובים למחאת המוסלמים וסיווגו את תלונותיהם לשני טיפוסים - כאלה שנובעות ישירות מהדין האסלאמי וכאלה שהן מעבר לו . הבחנה זו אפשרה לקובעי המדיניות למתוח קו בין מהלכים שהקהילה המוסלמית לא תקבל ובין כאלה שהקהילה יכולה וצריכה בסופו של דבר לקבל . האיסור על פוליגמיה היה בין הסוגיות שנתפסו כרגישות, אך גם כניתנות לוויסות והסדרה . קובעי המדיניות התייחסו לקידום הזכויות של הנשים המוסלמיות כסמל של הקִדמה הישראלית, וכך ענייניהן המשפחתיים הפכו לזירת מאבק בין שתי רשויות גבריות - היהודית והמוסלמית . תהליך החקיקה הנוגע לפוליגמיה הגדיר את גבולות האזרחות של נשים בכלל ושל נשים מוסלמיות בפרט . הנשים המוסלמיות נעדרו מהדיונים שליוו את תהליך החקיקה, וזכויותיהן האזרחיות הוגדרו בעקיפין כתוצר לוואי של אלה של הנשים היהודיות . כחלק מפרויקט בניית ה...  To the book