שיחה עם לובה גביסר

150 אני . – י, ומן הצד השנייי, חבריל השתנה, חברותואותה ענידת סרטים . . . הכ היינו מוכרחים לעבור לגטו . התגוררנו בחדר גדול כזה ברחוב גנשה, קרוב לרחוב אוקופובה . באותה דירה עצמה היו גם אנשים שהגיעו מחוץ לוורשה . י וגם היומן שלי . ילא יכולנו לקחת איתנו הרבה לגטו, אבל היו לי כל ספר כך, בגטו, גם כן כתבת ? האם אחר . ןכ ומה קרה עם היומן ? ל . בטח עלה בלהבות . ואני יודעת מה קרה איתו ? ! מה שקרה עם הכ תגידי, איך נראו בגטו, בהתחלה, חיי משפחתך ? את – הרבה אני לא זוכרת . אבי, נדמה לי, לא עבד . היה מוכר דברים שונים מי, טבעות . יהפרווה של א את זוכרת רעב בגטו ? בוודאי ! הרי אנשים היו מתים מרעב . על משפחתך ? אבל אני שואלת אני לא הייתי רעבה בגטו . את עבדת, נכון ? כן . עבדתי במשרד הדואר . אני חושבת שהמשרד הזה היה ברחוב פגשתי שם אנשים – גז׳יבובסקה . העבודה הזאת הייתה מאוד חשובה לי , של ורשההכלל . היה בינינו הכנר הראשון של הפילהרמוניתמןיוצאים ארנה מאוד אהבתי ! והיה שם גם העיתונאיוארנה, אשתו של מנהל בנק . את כך,גם אותו חיבבתי מאוד, הוא היה כזה אינטלקטואלי . אחר . טינגרכלאון מ כשחיסלו את הגטו הקטן, העבירו כ...  To the book