ובכל זאת שלום

330 לא לבדד : מדיניות החוץ של ישראל לרמות את היהודים זו מצווה כי הם בוגדניים ורמאים מטבע בריאתם . הפיתוי לבטל את הסכמי קמפ דיוויד ולגרש את השגריר הישראלי הוא גדול אולם אסור להיגרר אחרי הרגש . עלינו לבחון בצורה מפוכחת אם צעד זה עונה לאינטרס הלאומי המצרי . ברור שהיא תוגדר כתוקפן המפר הבטחותיו הבין- לאומיות . המערב המקורב לישראל יפסיק להזרים סיוע והשקעות למצרים ויקפיא את יחסי המסחר . ישראל תקבל לגיטימציה לפלוש לסיני ותשתלט עליו במהירות בהיותו מפורז מכוחות צבא משמעותיים . התעלה תיסגר שוב לשיט בין-לאומי וערי התעלה תפגענה ותחזורנה לשיממון . בארות הנפט תיפולנה בידי ישראל והפקת הנפט בים סוף תיפסק . ארצות הברית תחדל לספק לנו נשק להחלפת הנשק הרוסי המיושן ורוסיה לא תיחלץ לעזרתנו כפי שעשתה בעבר . הערבים לא יזרימו סיוע משמעותי [ . . . ו ] ישמחו למצוקתה של מצרים . בסיכום מצרים לא רק תפסיד כ- 12 מיליארד דולר לשנה אלא תמצא עצמה ללא נשק וללא יכולת להגן על עצמה . המסקנה המתחייבת היא, ויש לומר אותה ‘בחריקת שיניים׳, שהשלום עם ישראל משרת את האינטרסים העליונים של מצרים ובשלב זה אין למצרים, עם כל הצער, אפשרו...  To the book