פסקת ההבטחות — החירויות

פסקת ההבטחות 298 שוליים לסעיף זה להתחייב כי : ‘In the Jewish State adequate facilities shall be given to Arab - speaking citizens for the use of their language, either orally or in writing, in the legislature, before the Courts and in the administration’ . החוסר בהצעתו של שרת היה ברור דיו למאיר ארגוב ( אז גרבובסקי ) מסיעתו של שרת ( מפא"י ) והוא העיר על כך בישיבת המועצה שהתקיימה זמן קצר לפני טקס ההכרזה : מדובר באותה פסקה על 'הבטחת חופש-דת, מצפון, חינוך ותרבות' . אני מציע להוסיף את המלה 'לשון' . אמנם המלה 'תרבות' כוללת אבל היא גם מחסירה משהו, וזה יכול להתפרש שהשפה הערבית לא תהיה שוות-זכויות לשפה העברית . והרי הנחנו כיסוד, שבמדינתנו יהיה שיווי-זכויות לשתי השפות ; ולא בבית-הספר בלבד, אלא גם בבית-המשפט יוכלו לדבר ערבית . אם יש בזה איזו שהיא הפליה או כוונה מיוחדת, אני מבקש להוציא אותה . 131 קשה לדעת למי התכוון ארגוב כשאמר, בגוף ראשון רבים, 'הנחנו כיסוד' שיהיה שווי זכויות לשתי השפות . מכל מקום רמת מודעותם של מנסחי ההכרזה לדקות משמעותן של המילים שבהן בחרו, באה לידי ביטוי בתגובתו החדה של דוד בן...  To the book