|
|
] 18 [ ג בר י ם , נ ש י ם ו מ סו ר י ם ח ש מ ל י ים נשים . . . כל שברצוני לומר בזאת הוא כי בזמן שכתבתי את הספר, ב- 1973 , רק שלוש שנים אחרי שסיימתי את לימודיי בקולג', הייתי מודע לגמרי להשלכות של "שחרור האישה" עליי ועל אחרים מבני מיני . הספר, בהשתמעויות הבוגרות יותר שלו, משקף אי-נוחות ורתיעה גברית מפני עתיד של שוויון מגדרי . עבורי קארי וייט היא מתבגרת שנעשה לה עוול מצער, דוגמה לאדם מן הסוג שרוחו נשברת — לעיתים קרובות לתמיד — בזירת קרב של אוכלי גברים ונשים שאינה אלא בית הספר התיכון הנורמלי שלכם בפרוורים . אבל היא גם אישה ב-א' רבתי, מרגישה את כוחותיה בפעם הראשונה, 3 ובסוף הספר, כמו שמשון, ממוטטת את המקדש על כל מי שבו . אבל איפה בדיוק האימה כאן ? אם "שחרור האישה" הוא הפחד, האם קארי היא המפלצת המייצגת אותו ? ואם כן, מי הקורבן, ומי הגיבור ? נראה כי התשובה היא שכמו שמשון, קארי היא כל השלושה זה אחר זה . רוב דקות הסרט היא הקורבן של חברים וחברות מפלצתיים לספסל הלימודים ושל אם מפלצתית, אבל בסוף, כשהיא הופכת את הקערה על פיה, היא עצמה נהפכת לסוג של גיבור מפלצתי — גיבור ככל שהיא מתקוממת נגד כוחות המ...
To the book |
|
|