סוף הרגיעה ותחילת הקרב

200 פרק עשירי זליג אופטובסקי ( אופטיק ) , מפקד 'ההגנה' בטבריה, דיווח שהצבא הבריטי גילה בדרך כלל אדישות וירה מדי פעם לעבר עמדות שני הצדדים בניסיון לכפות שקט . מוריס ציין כי ניסיונותיו של הכוח הבריטי להשכין שלום עלו בתוהו . 45 הכוחות היהודיים נכנסו לכוננות ולקראת הערב פתחו בתגובה . אש עזה נורתה אל כל העמדות הערביות ברחוב הגליל, רחובה הראשי של העיר, וכמה ערבים נפגעו, וכן נורתה אש מרגמות לעבר הריכוזים הערביים שברחוב שכם וסביבתו . ביום הקרבות הראשון נהרגו שמונה יהודים ו- 12 נפצעו . בצד הערבי נהרגו 11 ורבים נפצעו . כל צד שבה חמישה מאנשי הצד שכנגד . 46 בהיעדר דוחות מפורטים על הקרב מהצד הערבי קשה לקבוע אם אכן הערבים הם שהפרו את שביתת הנשק . חשוב להזכיר כי הם היו בעמדת נחיתות והמשך השקט היה חיוני בעבורם . אם אכן הם שהפרו את ההסכם, נראה שהדבר נעשה ביוזמת אנשי שאהין בניגוד לדעת ההנהגה . חיזוק לכך יש בדוח מודיעין של גדוד ברק, שדיווח כי הפרת שביתת הנשק 'לא באה כתוצאה מארגון והכנה ע"י הערבים אלא פרצה באופן ספונטאני ולא נוצלה כראוי על ידי הערבים' . לפי הדוח הערבים התעודדו מעזיבת היהודים את העיר העתיק...  To the book