כלכלת העורף הכפרי הערבי ודפוסי הבעלות על הקרקעות

154 פרק שמיני ששטח אדמותיו היה גדול במיוחד ( כ- 40,000 דונם ) , הועסקו בעונת הקציר עשרות פועלים שכירים מכפרי ההר בגליל העליון . בהר התחיל הקציר כחודש אחרי הגליל התחתון, ובני הגליל העליון שחיפשו פרנסה ירדו לקצור בגליל התחתון עד לתחילת העונה בשדותיהם . 24 בכפרים מע'אר, עילבון וחטין היו לצד הפלחה שטחים גדולים של עצי זית . מע'אר נודע מאז ומעולם בשמן הזית שלו . כמעט בכל הכפרים גידלו תאנים, גפנים, טבק, סומסום ועצי פרי שונים . בכפרים הסמוכים לכנרת כמו סמח', ערב סמקיה ועוויר אבו שושה עסקו גם בדיג . הבדווים גידלו עדרים גדולים של בקר וצאן ומכרו חלב ומוצריו, וגם צמר . החקלאות בנפה הייתה אפוא מגוונת, אם כי רובה חקלאות פלחה . רק ליד הכנרת ואפיק הירדן הדרומי התקיימה חקלאות שלחין . התוצרת החקלאית יועדה ברובה לצריכה מקומית אך חלק מהיבולים, ובעיקר שמן הזית, מוצרי החלב והדגנים נועדו לשיווק בטבריה וחלקם, כמו הדגנים, נשלחו לחיפה ולעכו . רמת הצריכה והמסחר בכפרים הייתה נמוכה, ורק בכפרים הגדולים היו חנויות קטנות . בכפרים אחדים היו בתי בד, טחנות קמח וכו' . צעירים שלא השתלבו בחקלאות מצאו פרנסה בטבריה בעבודות מ...  To the book