האגודות הדתיות

96 פרק חמישי החל להתערער . הדוגמה הבולטת היא ייסוד תנועת 'האחים המוסלמים' במצרים ב- 1928 , ובעקבותיה הקמת ארגונים ומועדונים דתיים נוספים . האחים המוסלמים והארגונים הדומים להם סברו שהאסלאם הממסדי אינו מסוגל להתמודד עם אתגרי המאה העשרים ולהתעמת עם הקולוניאליזם האירופי ששלט בחלקים גדולים מהעולם המוסלמי . הם טענו שהוא סובל מקיפאון ומחולשה שבגללם הצליחו האירופים לכבוש חלקים גדולים מארצותיו, והציבו את עצמם כחלופה פעילה ודינמית יותר . הם פנו לדור הצעיר, שהתרחק לדעתם מעקרונות הדת בגלל השמרנות וההסתגרות של העולמאא הוותיקים . ארגונים אלה אתגרו את הממסד המסורתי וגם איימו עליו במידת מה, ובהדרגה 'הוציאו' את הפעילות הדתית מהמסגדים אל הכיכרות והרחובות . הם יצרו אקטיביזם דתי שהפיח רוח חדשה בתחום הדתי כולו, ולעיתים התעמתו עם הממסד ועם השלטונות, שראו בהם איום ואולי גם סכנה מיידית . המקרה של שיח' עז אלדין אלקסאם וארגונו בחיפה הוא עדות לכך . בטבריה נוסדו ארגונים דתיים בשלב מאוחר למדי של ימי המנדט, והשפעתם הייתה שולית . ב- 1934 נוסדה 'אגודת הצדקה המוסלמית' כדי לסייע לעניי העיר, ובראשה המופתי שיח' טאהר טברי...  To the book