216 םהחופם הפיוט י ת וְתָתוּרִי מְקוֹמוֹת, וְתָשׁוּרִי שְׁחָקִים, יְפֵה עַיִן וְצוּרָה וְאַדְמוֹנִי, צְאֶינָה, בְּנוֹת צִיּוֹן, רְאֶינָה ! אֶפֶס כֹּהֲנֵי נוֹב עֲנוּנִי יִדְּעוֹנִים, לְ 15 וְקָסֳמִי בַּעֲלַת אוֹב, וְאִם לִי עוֹד אֲדוֹנִים אֲשֶׁר עָבַר, הֲיִסּוֹב בְּמִכְמַן הַזְּמַנִּים, לְכִי בּוֹאִי פְּתוֹרָה, הֲתוּכְלִי קָסֳמִי נָא ? בְּפִיךְ אִם יֶשׁ נְכוֹנָה ? בְכֵי יָם יְרַדְתֶּם מְתִים רוֹכְבֵי אֳנִיּוֹת, בְּנִ דְּמוּתוֹ אִם רְאִיתֶם בְּמוֹ אִיִּים וְצִיּוֹת, 20 וְאֶל אֵי זֶה פְּנִיתֶם וּבִקַּשְׁתֶּם בְּצִיּוֹת, וְאֶל כָּל עִיר בְּצוּרָה, וְקִרְיָה עִם מְדִינָה, גְּבָרִים, חִישׁ לְכוּ נָא ! עַד שַׂר שְׁלוֹמִי, וְגִבּוֹר עַז יְקָרִי, אֲבִי וְאוֹר שִׁמְשִׁי בְּיוֹמִי, כְּבוֹדִי וַהֲדָרִי, וְאֶבֶן יַהֲלֹמִי, בְּדָולְחִי וְדָרִי, 25 שְׁמוֹ פֶּלֶא מְקֹרָא, וְעֵצָה לוֹ נְתוּנָה, בְּחָכְמָה עִם תְּבוּנָה . כַרְתִּיךָ, יְדִידִי, מְשׂוֹשׂ לִבִּי וְהוֹדִי, זְ אֲהוּבִי וַחֲמוּדִי, וְנַפְשִׁי עִם מְאֹדִי, וְזֶה רֵעִי וְדוֹדִי, וְזֶרַע הַיְּהוּדִי, בְּךָ נַפְשִׁי קְשׁוּרָה, לְךָ נוֹסְעָה וְחוֹ...
To the book