|
|
רימון כשר 146 ישות אלוהית נמדדת במעלותיה המוסריות : אהבת הטוב ושנאת הרע . אפיון זה משקף, מן הסתם, את התפיסה הרווחת שלפיה "אלוהים" הוא טוב מיסודו . ( 2 ) "משה רבנו הרבה לשנוא, וישו - לסלוח, והרי משום כך חייב היה להיהפך לאל, שהרי בני אדם מה מעט אמונים הם על הסליחה ( "הגיגים מן היומן", 1891 / ,1892 כתבים י, עמ' 185 ) . חשיבותו התיאולוגית של משפט זה רבה לאין ערוך . לא זו בלבד שישנה כאן הכרה ללא סייג בעצם אלוהותו של ישו, אלא שדברים אלו מצביעים על האפשרות שלפיה אין מניעה שבני האדם יהפכו לאֵל . על פי משפט זה, הסליחה היא תנאי הכרחי או למצער תנאי מספיק, כדי שאדם יהפוך לאל . בנוגע למשמעות המושג "סליחה" : כמה כתובים מקראיים מתארים את ה' כמי שסולח, וזאת בהקשרים שונים . לדוגמה, "וַיֹֹּאמֶר יהוה סָלַחְתִִּי כִּדְבָרֶךָ" ( במדבר יד, 20 ) ; "וְאִם הָפֵר יָפֵר אֹתָם אִישָׁהּ בְּיוֹם שָׁמְעוֹ כָּל מוֹצָא שְׂפָתֶיהָלִנְדָרֶיהָוּלְאִסַּר נַפְשָׁהּ לֹא יָקוּם אִישָׁהּ הֲפֵרָם ויהוה יִסְלַח לָהּ" ( שם ל, 13 ) ; "וְטִהַרְתִִּים מִכָּל עֲוָנָם אֲשֶׁר חָטְאוּ לִי וְסָלַחְתִִּי [ לְכָל ] עֲוָנוֹתֵיהֶם אֲשֶׁר חָ...
To the book |
|
|