206 | פדגוגיה מתבוננת ותיקון עולם לעבר הקורא, קריאות מתנגדות ופוסט-סטרוקטורליסטיות ) ובחינוך ( מחשבה פרוגרסיבית, קונסטרוקטיביזם, פדגוגיה ביקורתית, למידת חקר ופדגוגיה מתבוננת ) מדגישות את החוויה . אף שבתוכנית הלימודים בספרות לחטיבה העליונה יש לתאוריה מעמד מבוסס ( דה-מלאך, 2008 ) , ולמרות עליית קרנה של החוויה כמטרה לימודית, זו נתפסת כאמצעי פדגוגי שמטרתו הכשרת לבבות התלמידים לקליטת התכנים התאורטיים . החוויה היא תוצר לוואי מקוּוה אך אינה יעד אמיתי . יחידות לימוד ( כדוגמת “מבוא לבלדה״ או “מבוא לסיפור הקצר״ ) נלמדות באדיקות בבתי הספר בהשראת קורסים באקדמיה ( כגון “מבוא לסיפורת״ ) . עוד בטרם קראו התלמידים את יצירת הספרות, בטרם יפגשו בה באופן בלתי אמצעי, הם לומדים את התאוריה . במקרים רבים יצירות ספרות מוצגות כאילוסטרציות המדגימות את האמצעים האמנותיים . אלה, ולא הקריאה ביצירות, נתפסים כלב ההוראה . פרחי הוראה, מטבע הדברים, דבקים במודל ההוראה שחוו כתלמידים בבית הספר, באוניברסיטה ובמכללה . לפי תפיסתנו, מכללה לחינוך היא גורם מתווך בין האוניברסיטה לבית הספר . עבודתנו כמכשירות מורות במכללה לחינוך שונה...
To the book