הספרייה כמפתח להתבוננות

הספרייה המפתט להתבוננות | 193 ומחבר באמצעות ספרות, אני רואה בספרייה הפרטית מפתח להתבוננות רפלקטיבית והזדמנות למפגש בין-אישי . ספרייה פרטית אינה תלויה בספרנית ובשעות פתיחה, אף אינה מחייבת ספרים של ממש, מודפסים וכרוכים . ג׳ו וְאַן, ולצידן גם ג׳ורג׳ ( החמישייה הסודית, אניד בלייטון ) , ציון ( אל עצמי, גלילה רון-פדר ) ושרה אהרונסון ( שרה גיבורת ניל״י, דבורה עומר ) , הם חלק מספריית ילדותי . באותן שנים יכלו דמויות אלה לספר עליי הרבה : מי הייתי, מי רציתי להיות ומי היו סביבי . גם היום אני מדפדפת בזיכרוני בטקסטים אלה ומבינה טוב יותר את רגעי הבדידות, את המעטפת החברית, את התפאורה הצבאית שאפפה את ביתי ואת הביטחון האמיתי שמצאתי בכתיבה . בספריית ילדותי נמצאים גם טקסטים נטולי נייר, למשל חידה משפחתית עתיקה שהתגלגלה לפתחי, הפערים שהשלמתי בדמיוני, והפתרון שסיפר לי אחי בחשאיות . גם הסיפור הזה ניצב על מדף הספרייה הפרטית שלי . קריאה מתבוננת מחוללת פעולה של המשגת הספריות הפרטיות, החייאתן והפניית מבט מעמיק לתוכן . הדפדוף הפנימי מאפשר לתחנות הספרותיות המשרטטות את חיינו לספר לנו דבר-מה על עצמנו . מתוך קריאה בספ...  To the book