איך אנחנו כותבים כשאנחנו מדברים על אהבה

182 | פדגוגיה מתבוננת ותיקון עולם פחד למה בעצם לכתוב ? ובפרט, למה לכתוב כתיבה אקדמית ? את השאלה הזו אני מפנה לסטודנטים בסדנה כבר בשיעור הראשון . הם שותקים . מישהי אמיצה אומרת : “כי מחייבים אותנו״ . “נכון״, אני מודה, “ובהמשך הדרך הרבה פעמים אנשי אקדמיה כותבים כי זה נחוץ להתקדמות המקצועית ; אבל אלה לא הסיבות העמוקות או הטובות לכתוב״ . סטודנטית אחרת מוסיפה בהיסוס : “כדי להגיד משהו ? ״ “כן״, אני עונה, “אבל למה דווקא בכתיבה אקדמית ולא למשל בטור דעה בעיתון או בבלוג, שקל יותר לכתוב אותם והם גם זוכים להרבה יותר קוראים ? ״ שתיקה . כתיבה היא דרך לתווך את עצמנו לעצמנו ולעולם ; מפרספקטיבה אקזיסטנציאליסטית אפשר לומר : כתיבה היא אחד האופנים של הקיום האנושי בעולם . כתיבה אקדמית היא מקרה פרטי של כתיבה, במדיום מסוים עם שפה וכללים משלו . אלא שהאחרונים פעמים רבות, רבות מדי, מערפלים ומשכיחים את מהותה ואת מטרתה של הכתיבה האקדמית, ובעיקר את הלב שיכול וצריך לפעום בה, שבלעדיו הטקסט האקדמי דל, משמים ומרתיע . אני חושבת על כתיבה במונחים בובריאניים של דיאלוג בין הכותבת לטקסט הנכתב, שבו צריך לפעמים לשאול את הטקסט ...  To the book