לחזור לנשמת החינוך

50 | פדגוגיה מתבוננת ותיקון עולם ובני נוער מתמסרים ומגיבים אליהן בחדווה, בשמחה ובהנאה רבה . ארחיב עתה על מגוון הפרקטיקות המתבוננות הנהוגות כיום בישראל והוצגו בכנס שנערך במכון מופ״ת בשנת 2018 במסגרת קורס מקוון ( מייזלס, 2020 ) . עצירה ושקט . השער הראשון לכל התפתחות של הפוטנציאל האנושי המיטבי הוא עצירה ושקט . השקטת התודעה והפעילות מביאה לידי הרגעת הכוננות לגירויים . האדם נפתח להקשבה לא שיפוטית בלי צורך לקבל החלטות או לפעול . מדובר בהקשבה לגוף וגם לנפש ; למחשבות, לרגש, לרוח ; וגם לעל- אישי ולמֵעֵבר . הטבע וקסמו . השער השני המחבר אותנו באופן מיידי וכאילו בלי משים למהותנו הוא הטבע על יופיו, מרחביו, אין-סופיותו והתגלמות הרוח בו . יציאה לטבע, עבודה ולימוד בטבע ודרך הטבע נגישים לכל איש חינוך, גם אם מדובר בעציץ בכיתה, בעץ בחצר בית הספר או אף בדמיון מודרך עליהם . על אחת כמה וכמה נכון הדבר כשיוצאים לטבע הפתוח . לראות את האחר . הפרקטיקה השלישית מציעה חיבור עמוק ואותנטי לאחרים . פעמים רבות אנחנו עסוקים במה שיש לנו לומר או במה שצריך להספיק ואיננו מרימים מבט כדי לפגוש את עיני הזולת . ההתכווננות לראות...  To the book