|
|
ההקשרים של החממקרטיה | ד 26 כתיאור היסטורי . היא נכונה כיום, ורלבנטית כיום מבחינה מוֹסדית, בדיוק כפי שהייתה בימי לינקולן . אבל בעניין "העם", כמו בעניין "הפרט", הכול תלוי בהקשרים התרבותיים המעשיים שאנו בוחרים לראותו בהם . "העם", לא פחות מ"הפרט", הוא הפשטה, הנתונה לא רק לשימושים מילוליים משתנים אלא גם לתביעות פוליטיות וצווי מוסר שהשתנו לאורך ההיסטוריה . אפשר להחשיב את העם פשוט כצביר גדול של פרטים, המובחן כיחידה חברתית לצרכים שלטוניים ומנהליים ; צביר שקיבל צורה ומשמעות רק בשל טבעם של המדינה וחוקה . לחלופין, אפשר לראות את העם כבלתי-מובחן מתרבותו, ואת בניו כבלתי-נפרדים מהמשפחות, האיגודים, הכנסיות, המקצועות והמסורות המהווים יחד תרבות . ההבדל בין שתי הדרכים להתבונן על העם עצום, והוא הבדל מכריע בכל תורה פוליטית של דמוקרטיה . "רצון העם" הוא דבר אחד, מהותית, כשהוא מובן באורח פוליטי גרידא, כרצון העולה מתוך צבר עצום של פרטים הנפרדים זה מזה מבחינה חברתית אך משולבים יחדיו מבחינה פוליטית . והוא דבר שונה לגמרי כשהוא מובן כמכלול האחדויות החברתיות והמסורות התרבותיות שבהן נוצרים ומחוזקים השיפוטים הפוליטי...
To the book |
|
|