|
|
ריקמנמת מהתחקרמת | 163 ווֹהאן, "איננו המדינה, אלא חברה מכל סוג, חוץ מאותם קשרים אזרחיים המלכדים את החברה למעשה . האידאל שלו במאמרים יח הוא, ללא ספק, חופש הפרט . אבל חופש לא במובן של וב'אמיל' חסינות מפני פיקוח המדינה, אלא במובן של התרחקות מהדיכוי והשחיתות של החברה" . זהו האידאל המחייה את פילוסופיית החינוך של 'אמיל' : האמונה בטובו ובשלמותו של הפרט המוגן מפני שחיתות החברה . ואולי יותר מכול, זהו נושאם הבסיסי של 'הווידויים' . הנועם הכרוך בבידוד מן החברה הוא מוטיב חוזר ונשנה בפסקאות הספר . האידאל הזה מובלע גם ב'על המקור והיסודות לאי- השוויון', מקום שם כל שלב בתהליך המרחיק את הפרט מן הבידוד שבו התקיים במצב הטבע מוצג כאבן-דרך נוספת בהתנוונותו . לא המדינה הפוליטית מעוררת את איבתו זו של רוסו, אלא הנוקשות, האי-שוויונות והפלגנות של החברה האזרחית . באיגרת למיראבּוֹ הוא כותב : "ממהות החברה הוא לטפח מלחמה בלתי-פוסקת בין בניה ; הדרך היחידה להיאבק בכך היא למצוא צורת ממשל שתעמיד את החוק מעל כולם" . קשרי החברה המסורתיים, היחסים שאנו מכנים בדרך כלל חברתיים, הם אותם קשרים שבעיני רוסו מסמלים את שלשלאות הקיו...
To the book |
|
|