|
|
168 | החוש המוסרי הזולת, בהתחשבות בערכו ובתגובה מותנית לקול פנימי . המניעים המעצבים את המוסריות שלנו נובעים כולם מאופיינו החברתי, אבל חלקם הם רק אמצעים להשגת מטרות ( למשל, בהינתן תשוקתי להיות בחברת אחרים, מהי הדרך המיטבית והזולה ביותר להשיג זאת ? ) , ואילו אחרים מבטאים אמונות בדבר אופיין של המטרות הללו . חוקרי מדעי החברה, בחתירתם לאלגנטיות תיאורטית, לנאמנות לתחום מחקרם או לפשטות אמפירית, נתפסים לעיתים למערכת מניעים אחת על חשבונה של האחרת . בעיני כמה מהם, בעיקר אנתרופולוגים רבים, האדם הוא תוצר של תרבות, סמלים ותפקידים . הוא לכוד בסבך של קשרים חברתיים וקהילתיים, ורוכש את זהותו מתוך רשת של מערכות יחסים שהמסורת והטקס מעניקים להן משמעות ; התרבות קובעת את המשמעות שהאדם מייחס לעולם סביבו . לאדם אין כל טבע מלבד היכולת לרכוש תרבות . קליפורד גִירְץ ניסח זאת, לדבריו, "בבוטות רבה" : "אין טבע אנושי שאינו תלוי 1 בעיני חוקרים אחרים, בעיקר פסיכולוגים וכלכלנים, לאדם בתרבות" . יש טבע והוא בעיקר טבע חישובי . הוא מנסה לקדם את עניינו האנוכי במציאת הדרכים החסכוניות ביותר לקבל את המרב מכל מה שהוא רוצה להשיג ...
To the book |
|
|