|
|
האחיזה התשיאיתית | 203 זה היה יום מעונן . אבל כאשר רייגן תפס את מקומו מאחורי דוכן הנואמים והביט לעברו של נשיא בית המשפט העליון, השמש הבליחה מבעד לעננים במה שנחרת בזיכרונו כ"התפוצצות של חום ואור" . הוא היה יכול לחוש את החום על פניו כשאמר את מילות השבועה . ידו השמאלית הייתה מונחת על ספר התנ"ך של אימו שהיה פתוח בספר דברי הימים ב', ז', יד, בדברי ה' לשלמה אחר חנוכת בית המקדש : "וְיִכָּנְעוּעַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם וְיִתְפַּלְלוּ וִיבַקְשׁוּ פָנַי וְיָשֻׁבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים וַאֲנִי אֶשְׁמַע מִן הַשָּׁמַיִם וְאֶסְלַח לְחַטָּאתָם וְאֶרְפָּא אֶת אַרְצָם" . ליד הפסוק היו המילים אשר נל רייגן כתבה בכתב ידה הביישני, "פסוק נפלא להבראתן של האומות" . נאום ההשבעה הראשון של רונלד רייגן לא התאפיין ברוממות רוח פיוטית אלא כלל הכרזה והסבר : חייבים לרסן את הממשלה, שאיננה הפתרון לבעיותינו אלא דווקא הבעיה הגדולה עצמה . מכך יוצא שחובה לרסן גם את האליטות, שרוצות להשתמש בממשלה כדי לנהל את חיינו . התוצאה של ריסון זה תהיה מידה גדולה יותר של חופש לבני העם האמריקני, ועם החופש הזה הם יבנו את חייהם ...
To the book |
|
|