|
|
* * * הטלפון הזה הגיע במהלך נסיעה של חנה ושלי . ידעתי שהוא יגיע . שבועיים לפני כן התקשרו אליי חברים משותפים והכינו אותי לכך שהבחור יתקשר . כמה ימים הם שבו ושאלו מדי יום : " תגיד , הוא התקשר כבר ? " אני ידעתי שלעתים נדרש זמן עד שהאב יעז להרים את הטלפון . כשאתה מרים אותו , כבר צעדת צעד משמעותי לקראת הכרה במציאות והבנה שיש לך בעיה . לא כל אחד מסוגל לעשות זאת מיד . — " תראה , מתאים לך לדבר עכשיו ? " אמר ובקולו הבהבה תקוות פתאים . אם לא יתאים לי לדבר עכשיו , יהיה לו תירוץ טוב שלא לערוך את השיחה . — " מתאים מאד ," אמרתי . " גם חנה איתי ברכב . היא תוכל מאוד לעזור . " מן העבר השני של הקו השתררה דממה שהופרעה רק בנשימותיו הארוכות והעמוקות של האיש . מלחמת עצבים . אף פעם אל תהיה הראשון שמדבר . תן לו להוציא את ראשו בזהירות . — " אז תראה ," הוא אמר , " הילד שלנו כבר בן שנתיים וחצי . נראה לי שהכל בסדר . יש רק עיכוב ממש קטן , אבל בכללי הכל בסדר . אבל אשתי מאוד מודאגת . אתה יודע איך זה , נשים הן קצת לחוצות . " שתקתי . התחלה רעה . הבחור הזה היה קצין ביחידה מובחרת בצנחנים . הוא חשב שמדובר באיזה קרב קצר ....
To the book |
|
|