|
|
בכל יום בבוקר ובכל יום אחר הצהרים נסענו אברומי ואני אל הגן וממנו . הנסיעות לוו תמיד באותן מנגינות ובאותם שירים . ילדים אוטיסטים לא אוהבים שינוי ומתקשים בהתמודדות עם דברים חדשים , ולכן שמענו בכל יום אותן קלטות עם אותם שירים . הוויתור היחידי של אברומי : בכל יום הוא הרשה לי להוסיף שיר אחד שהוא לא הכיר . אם הייתי ' מעז ' להשמיע שירים אחרים הייתה הנסיעה הופכת לבכי ארוך ומתמשך . זה לא היה קל . לעתים קרובות , השבתי את אברומי מהגן לגוש עציון , ומיד נסעתי בחזרה להמשיך בעבודה . אבל עשיתי זאת בלב שלם . זה היה כדאי . סוף סוף היו לנו אנשים שיכולנו לסמוך עליהם , אנשים שהכירו את התסמונת וגם ידעו איך להתמודד איתה . שעות גן התקשורת הן משבע וחצי בבוקר ועד ארבע אחרי- הצהריים . ימי חופשה נדירים בו , והגן פתוח גם בחגים ובחופשת הפסח , משום שהילדים בגן זקוקים לו ומתקשים לתפקד בלעדיו . התחלנו לחשוב איך לנצל בצורה מיטבית את שעות אחר הצהריים , אחרי הגן . ידענו שחשוב לחשוף את אברומי למספר מרבי של אינטראקציות חברתיות , ורצינו שאלו יהיו בתחום שבו יש לו יתרון ויכולת , שיאפשרו לו להשתלב עם בני גילו . • • • מוסיקה הי...
To the book |
|
|