|
|
הסברה : 1973 - 1976 | 91 "אין סלט תפוחי אדמה היום" . "אז תעביר לי את הבייגלס" . "גם בייגלס אין" . שוב כחכחתי בגרוני . "מי זה ? זה הבחורצ'יק מבוסטון ? " שאל מישהו . ניצלתי את ההזדמנות כדי להתחיל לדבר . הצגתי את עצמי והתחלתי לעבור על המצגת המפורטת שהכנתי על חרם הנפט הערבי שחנק אז את אמריקה . דבריי נקטעו ללא הרף בקריאות ביניים בסגנון "היי מו, נשאר עוד לַקְס ? " או "איפה הגבינה, מי ראה את הגבינה ? " כשמדי פעם מישהו גוער — "תנו לנער לדבר ! " כך העברתי את נאום הבכורה שלי . מעולם לא היה לי קהל קשה יותר . לקח לי זמן ללמוד כלל פשוט : אי אפשר לדלג על הבייגלס . כמו כל קלישאה, גם זו התבררה כנכונה : אתה חייב קודם כול להתחבר לקהל שלך . הייתי להוט להנחיל לציבור שומעיי את תפיסותיי . בניתי נאומים סדורים והגיוניים, אבל אלה היו הסדר וההיגיון שלי . עם הזמן למדתי איך לחבר את הנושאים שדיברתי עליהם לעולם המושגים של הקהל . ככל שהתעמקתי יותר במזרח התיכון כך חידדתי את הרעיונות שלי . חברי ללימודים יוסי רימר ואני קיבלנו משרה כעוזרי מחקר בפדרציה היהודית המקומית . יחד ערכנו מחקר שהבליט את העובדה שהמזרח התיכון רווי ...
To the book |
|
|