פתח דבר

המחקר , זכיתי להכיר את תאצ ' ר לא רק כפוליטיקאית אלאמחלקת גם כאדם , בעיקר באמצעות כתיבת נאומיה . בשתי השנים האחרונות של כהונתה כראש הממשלה התקרבנו זה לזה : היא נתנה בי אמון . לאחר שעזבה את תפקיד ראש הממשלה , ובזמן שחוותה תסכול רב ואף מעט דיכאון , עם חגיגות הצלחה פה ושם והפעלת השפעה לטובה ביותר הזדמנויות משמבקריה מוכנים להודות , הפכנו לידידים , לפחות במידה שענקים וננסים יכולים לקשור ביניהם ידידות . הקרבה הזאת , נוסף למעורבותי הגדולה בכתיבת זיכרונותיה , הייתה הסיבה לכך שלא מוניתי לביוגרף הרשמי שלה , החלטה שאני אסיר תודה עליה כעת . מתן דיווח מלא וממצה על כל מה שאמרה ועשתה היה משימה כבדה מנשוא , ולא הייתי מסוגל להעמיד פנים שהדיווח שלי אדיש לגמרי . וכך , אני יכול לספר את סיפור חייה בדרכי , בהדגשת מה שנראה לי מהותי ובניסיון להבהיר אי הבנות . ואת זאת עשיתי . ובכל זאת , לא הרגשתי שעליי לשאוף למה שמקובל לראות כ " איזון " . ניסיתי להיות אובייקטיבי , אבל לא חשתי חובה לייחס משקל שווה לדברים שאפשר לראותם כשווים . באופן דומה , העיסוק בתקופה המאוחרת נרחב יותר , באופן יחסי , מהעיסוק בתקופה המוקדמת , ה...  To the book