|
|
שההתנהלות הזו תוביל אותו לאבדון . היה עליו לפתח מעט ענווה . וגם להתאפס על עצמו . ערב אחד שבה אשתי הביתה לדירה אפופת עשן . כריס , שתורו היה להכין את ארוחת הערב , רכן על ארבעותיו , מנסה לתקן משהו שהשתחרר באחת מרגלי התנור , כשעל הכיריים נשרפים ההמבורגרים באש גיהינום . תמי הכירה את השטיקים שלו . היא ידעה שהוא שורף את ארוחת הערב בכוונה . הוא שנא להכין אותה . הוא שנא את התפקיד הנשי ) אף שהמשימות במשק הבית חולקו באופן הוגן ; אף שהוא ידע זאת היטב ( . הוא תיקן את התנור כדי לספק לעצמו תירוץ סביר לשרפת ההמבורגרים . כשתמי ציינה זאת בפניו , הוא העמיד פני קורבן תמים , אך רתח בתוך תוכו בצורה מסוכנת . חלק בתוכו , ולא החלק הטוב בתוכו , היה משוכנע שהוא פיקח יותר מכל אחד אחר . תמי קראה אותו היטב , ועובדה זו הייתה מכה לגאוותו . זו הייתה סיטואציה מכוערת . למחרת היום יצאנו , תמי ואני , לטיול בפארק . בחוץ שררה מעלות מתחת לאפס והכול היה קר ומר ולח 37 טמפרטורה של וערפילי — אבל היינו חייבים לצאת מהדירה . הרוח נשבה ומזג האוויר היה שונא חיים . לחיות עם כריס זה קצת יותר מדי , אמרה תמי . נכנסנו לפארק . העצים העירומ...
To the book |
|
|