בנימין, ניטשה ורעיון השיבה הנצחית

92 ו ל ט ר ב נ י מ י ן ו ר ו ח ה מ ו ד ר נ י ו ת ויתור חסר תקווה זה הוא המילה האחרונה של המהפכן . ] . . . [ - המאה לא הצליחה לתת מענה לטכניקות החדשות הלא חדש . משום כך נותרה המילההחברתיהממומשות בסדר , אשר הנםהאחרונה למיצועים המתעים של החדש והישן בלב חזיונות התעתועים הללו . העולם הנשלט על ידי חזיונות – אם להשתמש בביטוי של בודלר – התעתועים הללו הוא המודרניות . מה שעבור בנימין מקרב את ניטשה ובלנקי הוא האימה שעורר בודלר ירא את קללתה של ואילובה הנצחית, בשניהם רעיון השי חדש . דבר מהסלית לחוללקהמודרניות בחוסר יכולתה הפרדו השאלה הראשונה שעלינו להציב עוסקת בדיוק בתוקף של "תבנית" בנימינית טיפוסית זו ; במילים אחרות, האם מוצדק לפרש את רעיון ת עלהשיבה הנצחית כתפיסה מעגלית של הזמן ההיסטורי המבוסס קץ של מצבים זהים ? מדובר בשאלה הנוגעת לפרשנותאיןחזרה ל ושנוכל לטפל בה רק על ידי חזרה ,של המחשבה הניטשיאנית לטקסט של ניטשה עצמו . השאלה השנייה נוגעת לקריאתו של ותפקיד,בנימין את הטקסטים של ניטשה על השיבה הנצחית יה של בנימין . המפתח של רעיון השיבה הנצחית בראיית ההיסטור * * ניטשה שרעיון השיבה הנצחית צץ כהארה בי...  To the book