|
|
84 דרור ארליך הישות היחידה שראוי שהאדם יעבוד אותה . הוא גם שולל שני סוגים אחרים של פולחן דתי : אסור לעבוד ישות אחרת חוץ מהאל ואסור לעבוד את האל באמצעות גורמי ביניים . הקביעות האלה אינן חובות אמונה אלא הן דרישות מעשיות לכל דבר ועניין : "ראוי לעבוד", "ואין עושין" . לפיכך אפשר לראות ביסוד זה ביטוי מעשי לתשתית התאולוגית שהוצגה בארבעת היסודות הקודמים . חיזוק מסוים לקריאה זו אפשר לראות בחריגה מבנית בולטת ביסוד שלפנינו : ביסוד זה חסרה כותרת . יש בו תוכן [ א - ג ] וסיום [ ד ] , אך אין לו כותרת . מתוך דבריו של הרמב"ם בסוף ההקדמה לפרק חלק, בדבר הכתיבה המחושבת והזהירה בחיבור רשימת היסודות, עלינו להניח שהכותרת לא הושמטה באקראי . גם אין זה סביר לטעון שהרמב"ם התקשה במציאת כותרת מתאימה . אם כן, השמטת הכותרת נראית מעניינת, ואפשר שהיא מייצגת את אופי 22 הקשר בין יסוד זה לקודמיו . ביסוד שלפנינו שלוש דרישות מעשיות נפרדות : החובה לעבוד את האל [ א ] , האיסור לעבוד ישות שאיננה האל [ ב ] והאיסור לעבוד את האל באמצעות מתווכים [ ג ] . נדון בכל אחת מהן בנפרד . החובה לעבוד את האל בפתיחת היסוד הרמב"ם קובע שהאל הוא ...
To the book |
|
|