ה. דמיון 'מדעי' ויצירת עמים ארוכי טווח

177 היסטוריה בדמדומים יותר במינוח "מדעי" : הכלכלה, הסוציולוגיה, מדעי המדינה, הפסיכולוגיה, האנתרופולוגיה ועוד . חשוב רק להדגיש שלא כל המקצועות האלה נדרשו בחינוך הגנרי ולא הונחלו במסגרת הפצת ההשכלה הרחבה להמונים . תלמידים החלו לקרוא ולכתוב והתוודעו למדעים : חשבון, ובשלב מאוחר יותר פיזיקה, כימיה וביולוגיה . במקביל הם למדו ארבעה תחומים מועדפים מ"מדעי" הרוח / האדם : לשון וספרות לצד היסטוריה וגאוגרפיה . מקצועות אחרונים אלה נעשו לחלק אורגני בעיצוב תרבותם, תודעתם וזהותם הקולקטיבית של כל התלמידים בכל המדינות המודרניות . מעתה הייתה להם לצד לשון לאומית ומדומיין ספרותי – תרבותי מאחד, עבר קולקטיבי משותף וטריטוריה לאומית מובחנת . הגיוני היה שהתרבות הפדגוגית ההולכת ומתגבשת לא חשבה כלל ללמד את הצאצאים החדשים, הפעם בני כל שכבות החברה, לימודי משפט בסיסיים, כלכלה פוליטית או פילוסופיה אלמנטרית . אף על פי שבתי הספר מילאו פונקצייה מכרעת להפיכתם לאזרחים, לא נדרש היה להנחיל להמונים תפיסת זכויות בסיסיות או ידע ראשוני ביסודות החוק . גם כלכלה שהייתה מכינה תלמידים "לכלכל" את הוצאותיהם וצורכיהם ביתר ביקורתיות ואול...  To the book