אורי רם 10 לבסוף, הספר עוסק באופן שבו שיח הזהות מגדיר את היחס בין לאום ומדינה בישראל, תוך מתח מתעצם בין הגישה הלאומית הדומיננטית, האתנו – דתית שיוכית, לבין גישה לאומיות חלופית, חוקתית אזרחנית ) פרק ,4 פוליטיקה ( . הספר דן אפוא בשאלות של הפוליטיקה של הידע בהקשר הלאומי . את הפוליטיקה של הידע ניתן להגדיר כענף במחקר הסוציולוגיה של הידע, העוסק בזיקות שבין ידע ופוליטיקה ) איגלטון 2006 ; McLellan Barrett 1991 ; 1995 ( . השאלה הנידונה בענף מחקר זה היא כיצד הידע מסייע בהבניית הישויות הפוליטיות וכיצד הפוליטיקה מבנה ומתעלת את תחומי הידע הנוגעים לה . התובנה היסודית של הפוליטיקה של הידע נוסחה על ידי הסוציולוג בן – זמננו פייר בורדייה באופן בהיר ופשוט : "אין מילים ניטרליות כדי לדבר על העולם החברתי" ) בורדייה 2005 : 95 ( . הישויות הפוליטיות, קטגוריות חברתיות למיניהן, אינן בבחינת ישים טבעיים, אלא הן ישויות שיחיות — תוצרי שיח ) discourse ( — שהמדע הוא חלק ממנו . ישות מרכזית אחת כזו היא ה"לאום" . מה וכיצד אנו יודעים על "הלאום שלנו" ? על אותה ישות שאליה אנו אמורים ל"השתייך" ובהתאם לכך לקבל הכרעות פוליטיות...
To the book