|
|
164 עינב רוזנבליט כל התחבולות הללו רק מעמיקות את חוסר הביטחון ואת תחושת 147 כשאנחנו מרגישים שמשהו בנו לא מסתדר כמו חוסר הערך . שהיינו רוצים, אנחנו מניחים בטעות שלמציאות יש חוקיות שהיא מסתדרת על פיה, וכך מפרידים את עצמנו מהמציאות ; אנחנו סבורים שהמציאות ודאית, בטוחה ומשופרת, ואנחנו - היות שיש בנו חסרים כאלה ואחרים - נפרדים ממנה, שונים ממנה, ומתלווה לכך תחושה של חוסר ערך . ווטס כותב ב – The Wisdom of Insecurity ( 1951 ) : לרצות שהחיים יהיו "הגיוניים" פירושו לרצות שהחיים יהיו אחרים מכפי שהם באמת . מילים ומדדים אינם מבטאים את החיים, אלא נותנים בהם סימנים . כל ההסברים על המציאות לכודים בשפה, ולמעשה מותירים את הדברים המהותיים לא מוסברים ולא מוגדרים . היכן בדיוק אני מתחיל ונגמר במרחב ? הרי יש לי מערכת יחסים עם השמש ועם האוויר שהיא חיונית לקיומי לא פחות מפעימות לבי ? [ . . . ] . 148 אמנם תפיסת עצמנו כנפרדים מהטבע איננה תחבולה, אלא חלק חשוב מהחוויה האנושית ; מה שמגדיר כל יצור חי, ובוודאי את האדם, הוא הגבולות שלו ביחס ליצורים האחרים ; אלא שהתודעה לוקחת את ההפרדה הזאת צעדים מיותרים קדימה . הרצון ...
To the book |
|
|