|
|
24 אראלה גלין הרחב של האב . המרחב שעד לגירושים היה עבור האב מרחב "מובן מאליו" לאבהותו, לילדיו וליחסים עמם, מקבל משמעות אחרת אחרי הגירושים . אובדן המרחב המשותף דוחף את האבות להגדרה מחודשת של מקומם וזהותם האבהית ולבחינה מחודשת של הגבולות הרגשיים מול האם, ילדיהם והחברה . אבות רבים במעבר עסקו בהשוואה שבין החוויה "להיות אבא בנישואים" לבין "להיות אבא לא – משמורן" . הם סימנו את התפנית שחלה בהוויה ובגבולות המרחב האבהי . האבהות בנישואים היא נתונה וברורה מאליה : "זה מובן מאליו, שאתה אבא" . הנוכחות האבהית נחוותה כחלק מהמרחב המשפחתי אשר משמש כמטרייה להתפתחות הוויית האב : "אתה זורם כאבא ולא מקדיש איזושהי מחשבה מיוחדת, 'הנה, אני אבא'" . אחרי הגירושים המרחב האבהי הופך למרחב שביר ומורכב . הוא נדרש לאבחנה ולהגדרה מחודשת של זמן, מקום, גבולות, תפקידים ויחסים . האבהות אחרי הגירושים מתנהלת במסגרת זמן מוגדרת וקבועה, שדורשת נוכחות במכוון ובהשקעת תשומת לב : "מרגע שהתגרשתי קבעתי לעצמי מסגרת, משעה 00 : 16 ואילך אין לי כלום ביומן, אני יוצא מהעבודה, הולך לילדים, אני רק אבא" . האובדן של ההקשר האבהי המשותף והמעבר ל...
To the book |
|
|