משפחה, לימודים, עבודה ופרישה – ציוני דרך

166 | המשכיות ושינוי : גמלאיות שלא פרשו עבודה וריכוז ויש בה תחרות קשה שמונעת לעיתים תמיכה . עם זאת, תמיד ידעתי לברך על כך שזה העיסוק שלי, עיסוק ששקדתי עליו רבות ולא ויתרתי ועבודה שאין רבות כמותה ושיש לה יתרונות רבים : הקשר הבלתי פוסק עם אנשים צעירים, נשים וגברים, שרוצים להצליח ; הגיוון בעבודה שיש בה הוראה, מחקר, עבודת ספרייה, עבודה אדמיניסטרטיבית, הצגה בכנסים בארץ וגם בארצות אחרות ; הדרישה לכתיבה איכותית ברמה שתאפשר להתקבל לכתבי עת מובילים, דרישה שמחייבת רכישת מיומנויות והתחדשות מתמדת ; ומעלות רבות נוספות . "שרדתי" במקצוע זה, על האורות והצללים שבו, למעלה מארבעים שנה עד מועד הפרישה, אך למעשה מעולם לא פרשתי . לימודים באוניברסיטה סיימתי תיכון, התגייסתי לצבא ושובצתי בחיל התותחנים במחנה ג'למה הקרוב לחיפה, שלא היו בו מגורי בנות . לכן הייתי בערבים בבית והתחלתי ללמוד סוציולוגיה בלימודי ערב בשלוחה של אוניברסיטת ירושלים בחיפה . שם הכרתי את דני, שלימים יהיה בעלי . נישאנו בשנה השנייה ללימודים בחופשת טרימסטר ( פעם היו שתי חופשות במהלך שנת הלימודים ) ונולדו לנו שני ילדים מקסימים, ירון ואפרת . הכול צ...  To the book