|
|
מילדה של "בית סראקבי" לפרופסור אמריטה באוניברסיטת חיפה : הרהורים ושירים | 153 זוֹ הַכְּמִיהָה שֶׁאֵינָה חוֹלֶפֶת הַמְלַוָּה אֶת יָמַי כְּצֵל וְאֶת לֵילוֹתַי כְּכוֹכָבִים בְּאַרְצִי ( הרץ, ,2012 עמ' 20 ) לדעת לָדַעַת אִישׁ זֶה לָדַעַת גֶּבֶר אֶת גּוּפוֹ אוֹנוֹ, זַרְעוֹ לַהֲרוֹת, וְלָלֶדֶת אֶת יַלְדּוֹ לָדַעַת אִישׁ לָדַעַת בַּעַל בַּעֲמַל יוֹמוֹ וּבִכְאֵב לִבּוֹ לָדַעַת אִישׁ לָדַעַת אָדָם לִצְמֹחַ לְיָדוֹ לְהַצְמִיחַ בּוֹ כֹּחַ בָּא לְתוֹכֵךְ בְּשָׁנִים וְיָמִים לָדַעַת אִשָּׁה לָדַעַת נְשָׁמָה עֶדְנָה קִרְבָה שַׁלְוָה גְּמוּרָה ( הרץ, ,2016 עמ' 21 ) * לראובן ( גוסטב ) לזרוביץ' – אישי 154 | המשכיות ושינוי : גמלאיות שלא פרשו על השירה ועל הכתיבה בין היתר, השירים שלי עוסקים בשירה ובכתיבתה, וגם בשאלה החוזרת על עצמה : אני משוררת ? אֲנִי ? מְשׁוֹרֶרֶת ? "אֲנִי מְשׁוֹרֶרֶת" הִיא אָמְרָה בִּבְרֵכַת הַמַּיִם הַמְּלוּחִים פָּנֶיהָ יָפוֹת וּפְתוּחוֹת וְעֵינֶיהָ מְאִירוֹת בָּעֶרֶב לָבְשָׁה חֲצָאִית רְחָבָה וַחֲרוּזִים נוֹצְצִים בַּבֹּקֶר יָשְׁבָה וּפִנְקָסָהּ בְּיָדָהּ מְדַבֶּרֶת אֶל הָאִישׁ שֶׁלּ...
To the book |
|
|