|
|
100 תמר מאיר "וגם שול תשולו לה [ מן הצבתים ועזבתם ] " ( רות ב : טז ) . ר' יוחנן הוה מבדר < היה מפזר > סלעין כדי לזכות בהן שמעון [ בר בא ] . רבינו הוה < היה > מפקיר גרישין כדי לזכות בהן ר' שמעון בן חלפתא . 108 ( ה ז [ עמ' 138 ] ) אנקדוטות אלו אינן "סיפורים" על פי הגדרות של תורת הספרות, אך הן ודאי חלק מן התופעה של "מעשי חכמים", במובן זה שעולמן אינו עולם המקרא, אלא עולמם של חכמים . מבחינה פרשנית, מובאות אנקדוטות אלו כפרשנות יחידה לפסוק, ללא כל דברי הסבר נוספים . במעשיהם של חכמים, כדוגמה מן ההווה, "דוגמה חיה", מוסברת פעולתו של בעז . מכיוון שלא מדובר בפסוק הנושא אופי כללי או תיאורטי ( כמו פסוקי משלי ותהלים ) אלא בפסוק המתאר מעשה קונקרטי, הרי נוצרת זיקה הדוקה והדדית בין המעשים : בין מעשהו של בעז מחד גיסא, ובין מעשיהם של החכמים מאידך גיסא . בעז נותן לנעריו שתי הנחיות : הראשונה נוגעת לעומרים, והשנייה נוגעת לצבתים ( רש"י : עומרים קטנים ) . תחילה, בעז מורה לנעריו לאפשר לרות ללקט גם בין העומרים . בין שאלו עומרים שלמים שהם "שכחה", ובין שהם שיבולים בודדות בבחינת "לקט" שבין העומרים . בהמשך בעז מורה ...
To the book |
|
|