|
|
12 תמר מאיר החדשה כמתאפשרת הודות לשמירת המתח העדין שבין מסורת לחידוש . טענתי היא, כי התקבלותה של רות היא מקרה מבחן, שבאמצעותו בוחן המדרש דפוסים של התקבלות הלכה . עיון בקובץ המדרשי לאור תובנה זו הראה שהניגוד מסורת-חידוש הוא למעשה תשתית העומק של מדרש רות רבה כקובץ שלם . מטבעם של דברים ומטבעו של ספר, לא הובאו כאן במלואן כל פרשות וסיפורי המדרש אותם חקרתי, אלא התמקדתי בפרשות הליבה ד-ה, שבהן ריכוז הסיפורים הגבוה ביותר . בפרשות אלו עוסקים הפרקים השני והשלישי, הדנים בפירוט בסיפורים הדרשניים ( בפרק השני ) , בסיפורי מעשי החכמים ( בפרק השלישי ) ובתמת ההתקבלות העולה מהם . הפרק הרביעי דן בקובץ כמכלול ובהתקבלות כמגמת עריכה מרכזית בו, וכחלק ממנו מובא ניתוח של כמה מסיפורי פרשה ג . מתוך מכלול זה, מוצע הניגוד מסורת-חידוש כתבנית העומק של הקובץ . הפרק החמישי והאחרון כולל עיון מפורט בסיפור אלישע בן אבויה המופיע בפרשה ו של המדרש, אשר שימש לי כנייר לקמוס לבחינת תקפותן של המסקנות על מגמות העריכה של הקובץ . אני מקווה שמחקר זה, על המתודה שהוא מציע, ירים תרומה למחקר סוגיית העריכה בקבצים של חז"ל, ולא פחות מכך, לה...
To the book |
|
|