|
|
138 יוהאן גוטפריד הרדר חייו חלק מאוצר המחשבות של אבותיו, והוא יעביר אותן הלאה בדרכו הוא - ופירושו של דבר, שמבחינה מסוימת אין מחשבה, אין המצאה, אין שלמות, שאינה מגעת הלאה, כמעט עד אינסוף . כפי שאיני יכול לנקוט שום פעולה, לחשוב שום מחשבה, שאינה פועלת באופן טבעי על קיומי שלי שאין לו שיעור, כך אינני יכול לנקוט פעולה או לחשוב מחשבה - וכמוני שום יצור מבני מיני - מבלי שיפעל על המין כולו ועל המכלול המתהווה של המין כולו . כל פעולה או מחשבה מכה תמיד גל גדול או קטן, משנה את הפאזה שבה הנפש היחידה מצויה, ומניה וביה את מכלול הפאזות . היא פועלת תמיד על אחרים, משנה משהו גם בהם . המחשבה הראשונה בנפש האנושית הראשונה קשורה במחשבה האחרונה של הנפש האנושית האחרונה . לו הייתה השפה מוּלדת לו לאדם, כמו ייצור הדבש לדבורים, כי אז היה קורס תחתיו וחרב הבניין הזה, הגדול ומפואר מכל בניין ! כל אחד היה מביא איתו לעולם את מעט שפתו, או מכיוון ש"להביא אל העולם", כשמדובר בתבונה, אין פירושו אלא להמציא לעצמו מייד את השפה - איזו ברייה עצובה ובודדה היה כל אדם ! כל אחד היה ממציא את המצאותיו התחיליות, מת בעודן באיבן, ולוקח אותן...
To the book |
|
|