|
|
73 החיבור על מוצא השפה פי רוב ! בעיני ברייה תבונית בלבד היינו דומים למשוגעים כאלה שחושבים בחוכמה, אבל עושים קישורים תמוהים וטיפשיים ! אצל יצורים חושיים אשר חשים באמצעות חושים רבים ושונים בעת ובעונה אחת איסוף זה של רעיונות הוא בלתי נמנע . כי מהם כל החושים אם לא אופנים גרידא של כושר שיווי אחד חיובי ? אנו מבחינים ביניהם ; אך שוב : רק דרך חושים ; כלומר אופני שיווי דרך אופני שיווי . אנו לומדים במאמץ רב להפריד ביניהם תוך כדי תרגול - אך יש בסיס שבו פועלים הם עדיין יחד . כל ניתוחי החישה לאדם החש של בופון ( Buffons ) , קונדיאק ובונה ( Bonnets ) הנם הפשטות : הפילוסוף חייב להזניח חוט תחושה אחד על מנת שיוכל לעקוב אחרי אחר - אך בטבע כל החוטים הנם מארג אחד ! - ככל שהחושים יותר קהים, כך הם מתאבכים יותר זה בזה ; וככל שאנחנו פחות מתורגלים ופחות מנוסים בשימוש באחד בלי השני שימוש מיומן ומובחן, כך חושינו קהים יותר ! - הבה נחיל זאת לגבי ראשית השפה ! הילדות וחוסר הניסון של המין האנושי הקלו על השפה ! בן האדם צעד אל תוך העולם ; איזה מין אוקיינוס התרגש עליו בבת אחת ! כמה התייגע כדי ללמוד להבחין ! לזהות את החוש...
To the book |
|
|