אחרית דבר הדימוי ואיחוי הסובייקט

190 איתן מכטר נקודת סעף 'טיפשה', בניגוד לחוכמתו של ההמון . ההמון או הסייבר חושבים ואילו הסובייקט צריך רק להיראות או לקבל ביטוי חזותי . הייצוג החזותי ברשת נעשה פתוח ונטול גבולות ללא יכולת לתייג אותו בדרך קוהרנטית שתייצר משמעות וזיכרון . כך נגרע ממד הרצף ומתחזקת תחושת הכאוס והיעדר השליטה . מנגד, ניכר ריבוי הולך וגדל של אפשרויות ביטוי, אך ללא הרחבה והעמקה של התוכן, חופש הביטוי ישרת פחות את הסובייקט-מסך המפורק ויותר את הצופה, המקבל ממד מיסטי או אף טכנו-תיאולוגי ( בנימיני, 2018 ) . האנונימיות ושחיקת האינטימיות של הסדר הראוותני מעצבים זירה מחופצנת ומפוצלת של דימויים, ומעלה שאלות קשות בדבר מעמדו של הסובייקט האוטונומי והמודע . לסיכום, נבקש לחבר בין מאפייני הראווה לבין מהלך תרבותי וערכי המכיר מחדש בכוחו של הסובייקט החושב והמרגיש, בהיותו מוען ונמען של ייצוגים, דימויים ומישחוק . נבקש להניח יסודות לנראות בלתי-מחופצנת, המכירה את האחר ומסוגלת לחרוג מאופני הייצוג האינסטרומנטליים ולהכיר מחדש בממשות גם בתנאי סימולקרה, פיצול ושיעתוק ולשקם אותה . החזרה אל הממשות פירושה גם שיקום המשמעות ואיחוי הסובייקט, ז...  To the book