|
|
284 יפתח בן אהרון מצטרפת לקודמתה לאחר פסיק, כמו דיבור המתפתח תוך כדי שיחה, כמו תנועת גישוש של השפה עצמה . ההתקדמות המגששת הזאת תוך כדי תנועה מתחזקת בשורה השנייה דרך הוספת שם התואר " heiss " לאחר שם העצם " Nennende ", כמעין תוספת שנשכחה . צלאן חוזר על מחוות גישוש זו פעם נוספת גם בבית השני בעל השורה האחת . הכתיבה עצמה שואפת להתגלות כפעולה המתרחשת בזמן, כמו דיבור חי המתפתח בנוכחותו של אדם אחר, להבדיל מהכתיבה הריתמית השקולה, הנותנת תחושה שהשורה הייתה קיימת שלמה לחלוטין עוד לפני כתיבתה . היסוד התחבירי שובר את הריתמוס המטרי, יוצר מרווחי 'אין', ותורם להופעת הטון הדיבורי . דרך הפיסוק שובר צלאן את ההתקדמות המטרית של השיר, אך תוך כדי כך הוא מדגיש דבר נוסף, שיהפוך לאחד מעמודי התווך של שירתו : המילה הבודדת . הדבר בולט במיוחד בשורה הראשונה של השיר : " Stun den, maifarben, k ü hl " . המילה הבודדת מוצאת מתוך זרם ההתקדמות הריתמית ומתחילה לקבל מקום לעצמה . בין הריתמוס המטרי, המבוסס על ההברה, לבין המישור התחבירי המבוסס על המשפט, מחפש צלאן את המילה . בהקשר זה כותב פיכטר : "לשיר יש חוקיות שהוא עצמו יוצר ....
To the book |
|
|