האם היודופוביה המסורתית נסוגה?

114 שלמה זנד הפרבוסלבית המשיכה במסורת האיבה, והיא השתרשה בקרב האצולה, המשכילים והאיכרות הרוסיים . קיומו של עם היידיש בתחום המושב הגדול, הכולל את פולין וליטא, הגביר את החיכוך בין האוכלוסיות הנוצרית והיהודית, והיודופוביה העממית הלכה והעמיקה . שוויון זכויות ליהודים כלל לא הועלה על סדר היום של הצאריזם, והשוויון הונחל רק עם בוא המהפכה ב- 1917 . הבולשביקים, שתפסו את השלטון, התלבטו זמן רב אם מלבד זכויות אזרחיות ופוליטיות יש להעניק ליהודים גם זכויות לאומיות . אנטולי לונאצ'רסקי, הקומיסר לחינוך בשנות ה- ,20 הציע למשל להפוך את חצי האי קרים לרפובליקה סובייטית יהודית . ההצעה נפלה, ומאוחר יותר הומלץ לעם היידיש לממש את האוטונומיה הלשונית-תרבותית שלו בבירוביג'אן הרחוקה והנידחת . כך ניתן היה לדכא את תרבות היידיש בשאר הרפובליקות הסובייטיות . אולם הדימוי הנפוץ של רדיפת יהודים בתקופתו של סטלין הוא אחד התוצרים המובהקים של המלחמה הקרה . סטלין אולי היה ספוג בדעות קדומות נגד יהודים, אך בשום פנים אין מקום להשוות את משטרו לאלה של היטלר, פטן ומדינות מזרח אירופה בזמן מלחמת העולם השנייה . מבחינות רבות הוא דמה ביחס...  To the book