מהפכה, אמנציפציה ולאומיות

52 שלמה זנד כמעט בדיוק באותו זמן שקאנט לימד את הרצאותיו המעמיקות, קם ציר, עדיין אלמוני, באסיפה המכוננת בפריז והכריז : "סיפרו לכם על היהודים דברים מוגזמים מאוד, ולעתים קרובות מנוגדים להיסטוריה . כיצד ניתן לתלות בהם את הרדיפות שהתחוללו בקרב עמים שונים בעוד שהם היו קורבנותיהן ? [ . . . ] . מייחסים להם חטאים, דעות קדומות, רוח של כת [ . . . ] אך האם את כל זאת לא צריך לייחס דווקא לחוסר הצדק שלנו ? אחרי שנלקחו מהם כל כיבוד, כל הערכה ציבורית, הותרנו להם רק יעדים של גריפת רווחים" . שמו של הציר היה מקסימיליאן רובספייר, והוא נטל חלק פעיל בדיוני האסיפה על עתידם של היהודים בצרפת החדשה . רובספייר היה כידוע חסידו של ז'אן ז'אק רוּסוֹ, אחד ההוגים הבודדים במאה ה- 18 שלא היה נגוע ביודופוביה . היו צירים רבים שתמכו בו - בהם כמובן האב אנרי גרגואר היעקוביני - והיו אחרים, ליברלים הססנים, שכדרכם של ליברלים ( מלבד אולי אונורה מיראבוֹ ) חשבו שהיעקובינים קיצוניים מדי בתביעתם לשוויון פוליטי ואזרחי כללי . הם התנגדו למתן זכויות אזרח מלאות ליהודים, בטענה שאלה ש"הגיעו מרחוק" הם עם זר ולפיכך תמיד יהוו אומה בתוך אומה . ...  To the book