העיקרון השביעי: ענווה הכרתית וסובלנות הכרתית לנוכח מגבלות המדע ומגבלות מוחנו

העיקרון השביעי׀ 5 9 רבים בקרבנו, בעיקר בקרב החילונים, שאינם מקבלים את האמיתות של הדתות, החליפו את האמונה הדתית באמונה במדע — בדרך כלל מתוך היעדר הבנה של התהליך המדעי ושל אופן התקבלותן של התיאוריות המדעיות . זה אפוא המקום לתאר במעט את הבעייתיות של התיאוריות הגדולות שהן הבסיס לפרדיגמות המקובלות עלינו היום : את החלקיקים הבסיסיים של עולמנו, שמהם מורכבים הגרעין וחלקיקיו, איננו יכולים להכיר : מדובר בגופים כה קטנים, שעצם בדיקתם גורמת שינויים בהם . אלה גופיפים המגלים עצמם בפנינו בהתאם למכשיר המדידה, ושהם עצמם משתנים תדיר . ( יכולים למשל להציג את עצמם בפנינו כחלקיק — או כגל, בהתאם למכשיר המדידה . ) זוהי המציאות הקוונטית, שלגביה אנו יכולים רק לשער השערות, ולגביה מתקיים עקרון אי-הוודאות . ( לא ניתן לדעת את מיקומו ואת מסלולו של חלקיק, שכן בדיקת מיקומו כשלעצמה מסיטה אותו ממסלולו . המדע רואה זאת כאי-ודאות עקרונית, הכוללת גם את אפשרות הופעתם הספונטנית של חלקיקים מ"שום מקום" . ) במציאות הקוונטית בכללה הסיבתיות מוחלפת בהסתברות . את התיאוריות העיקריות על היווצרות העולם לא נוכל לעולם לאַמת באופן מוחלט — ...  To the book