סיפורים עם תובנות מעשיות

220 | נטע כהן בלום הנחיתי אותה אונליין מה לומר, כשהיא איתי באוזנייה, וכך זה נשמע : היא : "מתוקי, אתה ממש לא רוצה ללכת היום לשיעור שחייה ? " הוא : "כן, לא רוצה היום ! " היא : "ואתה מפחד לשחות במים העמוקים ? " הוא : "כן . " היא : "ובא לך להמשיך לראות טלוויזיה ? " הוא : "כן ! " היא : "אוי, חמודי, בוא לחיבוק, אני ממש מבינה אותך, גם אני פעם מאוד פחדתי במים העמוקים, זה באמת יכול להפחיד כשאנחנו לא עומדים . " ואז ביקשתי שתנשום שלוש נשימות ותמשיך . היא : "תראה, מתוקי, אנחנו התחייבנו על שמונה שיעורים, נשארו רק עוד שני שיעורים, והמורה מחכה לנו . ללמוד שחייה בגיל שלך זה דבר מדהים וחשוב, והתקדמת כל כך יפה" . שוב הנחיתי אותה לעצור לשתי נשימות . היא : "אז מה אתה מציע שנעשה ? " הוא : "לא יודע, לא רוצה ללכת . " אני : אל תתרגשי, תמשיכי לשאול שאלות . היא : "מה יעזור לך להתגבר על הקושי וללכת ? " הוא : "לא רוצה ללכת, בא לי טלוויזיה . " היא : "כרגע טלוויזיה היא לא אופציה ואנחנו נכבה אותה בעוד כמה דקות בכל מקרה . אתה רוצה שאני אשב לידך כשתהיה הורות בהפרעה | 221 בעמוקים ואתן לך ביטחון או שנדבר עם המורה לפני ה...  To the book