אחרית דבר

230 | סימני דרך לשילוב בריא של הילד החולה | יוספה איזנברג לנוכח הבדלים בולטים בין תהליכי השילוב שבהם הילד הגיע חולה, ובין תהליכי השילוב מחדש שבהם הילד חלה בהיותו תלמיד בכיתה ( ראו טבלאות בנספח 1 ) , יש להתייחס להשלכות המעשיות על כל אחד מהמצבים בפני עצמו . הספר מתאר את ההבדלים המהותיים בסביבות השונות של הילד, ומציג תהליכים שונים בקשר שבין המורה לבין הילד, הוריו, מערכת בית הספר, כיתת הילדים והמערכת הרפואית . מתיאור התהליכים השונים אנו למדים שמשימת השילוב קשה ממשימת השילוב מחדש . אפשר להסיק מכך שיש מקום לחשיבה ולעשייה פרואקטיבית, רב - מקצועית, שראוי שהמערכת החינוכית תאמץ אותה . אם המערכת לא תתארגן מראש ותלמד כיצד לשלב ילדים חולים, ילך ויקטן הסיכוי לשילוב אופטימלי ולהסתגלות טובה של הילד . לא נמצא קשר ישיר בין חומרת המחלה של הילד ליכולתה של המורה להשיג עבורו תחושה של השתייכות לימודית וחברתית ותחושה של שביעות רצון . ממצא זה מלמד על תפיסתה של המורה את תפקידה ועל תפיסתו של הילד את מצבו . הדיאגנוזה לבדה אינה מנבאת את מידת הצורך בשירותים רפואיים ולימודיים . אנו למדים שגם במצבים קשים ואפילו במצב ...  To the book