הקדמה

8 | סימני דרך לשילוב בריא של הילד החולה | יוספה איזנברג אף שקראתי מאות מאמרים שעסקו בשילוב ושמעתי הרצאות רבות בנושא, למעשה לא ממש למדתי להעריך את הדילמות הרבות ואת המתחים שהם נחלת המורה המשלבת ילד חולה כרוני בכיתה . אותה מודעות למציאות זו ניעורה בי כאשר שימשתי מדריכה פדגוגית . בתפקיד זה עליי ללוות פרחי הוראה בצעדיהם הראשונים כמחנכים בכיתות אימון שונות . באחד מביקוריי בכיתה כזו הייתי עדה לאירוע שבו ילד קירח חבוש כובע שב לכיתה ב אחרי היעדרות ממושכת, והופנה להצטרף לקבוצת לימוד מסוימת . הילד טען ברוגז בפני המורה שלפני היעדרו היה שייך לקבוצה אחרת . . . טובה יותר . במקרה אחר, בביקור בגן ילדים, סיפרה לי הגננת על ילדה חולת איידס הלומדת בגן, ותיארה גם את קשייה כגננת בהתמודדות עם דילמות שהיו לה בנוגע להשתלבות הילדה בגן . מורה לילד בכיתה א סיפרה שבימים כתיקונם היא אינה מרשה לילדים לחבוש כובע בשיעור, אך כיוון שאייל חובש כובע המסתיר את פלומת שערו הדלה, היא מתירה גם לשאר הילדים בכיתה לחבוש כובע . אירועים אלה עוררו בי שאלות רבות, והשאלות הייחודיות למקרים אלה הובילו לשאלות כלליות ומהותיות הקשורות לסוג...  To the book