64 | לשאול נכון בכיתה מראש באהדה כללית . אך בדומה למושגים האחרים, לא ברור כלל שכל האנשים הנוקטים במושג 'חשיבה ביקורתית' מתכוונים לאותו הדבר, וכן שהיו ממשיכים לצדד בה אילו היו מסכימים על משמעותה ( עמ' 77 ) . מקפק ביקורתי מאד כלפי העוסקים במושג "חשיבה ביקורתית" . לטעמו, חשיבה כזאת אינה מורכבת רק מהעלאת שאלות שכוונתן לאסוף מידע על בעיה נידונה, וגם לא ספקנות חסרת אבחנה ; אין סיבה להאמין שאדם ביקורתי מיומן בתחום - דעת אחד יכול להיות ביקורתי מיומן בתחום אחר, וכך גם עקביות והימנעות מסתירות אינן הופכות את הדיון לחשיבה ביקורתית . מקפק דורש "ספקנות רפלקטיבית" המתייחסת גם למטרתה וגם לאיכותה של החשיבה . הספקנות הרפלקטיבית אמורה לגלות "איכות או רמה של שיקול דעת המסוגלים להציע לפחות חלופה סבירה" ( עמ' 84 ) . גם פסמור ( ,1996 במקור : 1980 , Passmore ) מתלבט בשאלה מהי חשיבה ביקורתית, ושואל : "האם נאמר אפוא שביקורתיות היא מיומנות, ושיש להקנותה כשם שמקנים כל מיומנות – באמצעות אימון, להבדיל מתרגול פשוט ? " ( עמ' 38 ) . הוא מסכם את הדיון בכך, שדרוש אקלים שבו מעודדים את התלמידים לשאול שאלות "על מקורות המיד...
To the book