מן המיקרו – למאקרו

216 | למה בכלל בית ספר ? א . ההיבט הפילוסופי גוטמן ( 2002 ) מגדירה שלושה כיווני התייחסות לשאלה שלפנינו : מקסימיזציה, שוויוניות ומריטוקרטיה . האופציה הראשונה – מקסימיזציה – משמעה הקדשת כל המשאבים הדרושים בכדי לקדם את כל הילדים ליכולות המרביות שלהם . אולם, חרף הנאורות שבדבר, מדינה דמוקרטית צריכה לשקול חלופות מכיוון שמשאביה מוגבלים . היא אינה יכולה לקחת ערך אחד – כמו למשל חינוך מיטבי – ולהעדיף אותו על ערכים חשובים אחרים, שלהם היא תקצה את "מה שיישאר" . עם זאת, גוטמן סבורה שניתן בתחום המקסימיזציה לעשות יותר . אפשרות אחרת היא השגת שוויוניות . שוויוניות אינה מזכירה מקסימיזציה, אלא את הדרישה לשוויון : "להשתמש בחינוך כדי לקרב ( ככל האפשר ) את הזדמנויות החיים של בעלי עמדת הפתיחה הנחותה ביותר לאלה של בעלי היתרון הרב ביותר" ( עמ' 150 ) . גישה זו אינה מדברת על ההוצאה התקציבית המדינתית לחינוך בהשוואה לתחומים אחרים . אולם גישת השוויוניות מעוררת קושי אחר, לדעת גוטמן, ולכן היא אינה תומכת במערכת חינוך שתבטל את כלל ההבדלים בין הילדים : קיימת סיבה טובה, היא אומרת, לקבל הבדלים משום שאין ברצוננו לחסל את הנט...  To the book