|
|
אברהם פרנק | 51 קוגניטיבי הוא ז'אן פיאז'ה, אבל הוגים קודמים כבר דיברו לפניו על מרכיבים חשובים של התהליך הקוגניטיבי הקונסטרוקטיביסטי . ליבמן ( 2013 ) מתארת שלושה זרמים בתוך המסגרת של התיאוריה הקונסטרוקטיביסטית של הידע וההוראה . זרמים אלה, שיתוארו מיד, שותפים לרעיון בסיסי של עיסוק בקוגניציה – לפיו ידע אינו חומר פאסיבי אלא נבנה על ידי האדם הפעיל – אבל חלוקים לגבי האופן שבו התהליך מתרחש . קונסטרוקטיביזם רדיקלי – לפיו הידע נבנה על ידי היחיד ולכן הוא אינו יכול להיות ייצוג של מציאות אובייקטיבית . גישה זו נשענת הרבה על פיאז'ה, ו"קונסטרוקטיביסטים רדיקלים מציינים כי פיאז'ה האמין שהאדם בכל מקום בעולם הוא אורגניזם מתפתח, לא רק באופן ביולוגי - פיזיולוגי, אלא גם באופן קוגניטיבי . " ( שם, עמ' 22 ) . האדם קולט את הידע, מפרש אותו ובוחן אותו דרך עדשותיהן של הסכֵמות הקוגניטיביות שלו . המשמעות של הגישה הזאת עבור ההוראה היא שעל המורה לסייע ללומד לבנות בכוחות עצמו את המושגים, העקרונות והתובנות שמרכיבים את הידע . התלמידים עצמם צריכים להעלות השערות והנחות ולבדוק אותן באמצעות הסכֵמות, שכאמור קיימות כבר במוחם ....
To the book |
|
|